פסק-דין בתיק ת"א 52970-02-11

1.         זוהי תביעה לפס"ד הצהרתי, כי התובעת זכאית להירשם אצל הנתבעים כבעלת זכויות החכירה בדירה ובמגרש המצויים ברחוב זבולון 48 בגדרה, חלקה 53 בגוש ישן 4583, והמהווים כיום, בעקבות רהפרצלציה, מחצית מחלקות 3, 4 בגוש חדש 4624 (להלן - " הנכס").

            טענות התובעת

2.         התובעת היא בתו של המנוח יחיא חנינה ז"ל. בצוואת המנוח נקבע כי התובעת היא היורשת של "הצריף והמגרש הצמוד לו, אשר בגדרה, רח' זבולון 48ב', הידוע כגוש 4583 חלקה 53". התובעת טוענת כי מגרש זה ידוע היום, בעקבות רהפרצלציה, כמחצית מחלקות 3 ו- 4 בגוש 4624 (להלן - " הנכס"). בפסק דין שניתן ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה, בהתדיינות בין התובעת לבין אחותה וגיסה, נקבע כי, במערכת היחסים בין אלה, התובעת היא הזכאית לתבוע את זכויות המנוח במגרש, מכח הוראות הצוואה, אולם שאלת זכויותיו של המנוח במגרש צריכה להתברר בערכאה המתאימה (היינו, בביהמ"ש המחוזי).

3.         התובעת טוענת כי הנכס מצוי בגדרה, בשכונת כפר אוריאל. כי כפר אוריאל הוקם ע"י מלב"ן עם קום המדינה,  לשם שיכון עולים עיוורים. כי הבתים שהוקמו בשכונה נמסרו ע"י מלב"ן לעיוורים. כי מספר שנים לאחר הקמת מינהל מקרקעי ישראל, העבירו מלב"ן ו/או הסוכנות היהודית את זכויותיהן במקרקעין למינהל מקרקעי ישראל, והטיפול בחלק מהמקרקעין, לרבות הנכס נושא התובענה, הועבר לעמידר. עמידר והמינהל הסדירו חוזי חכירה של המבנים והקרקעות, עם המחזיקים בהם בפועל. המינהל חתם על חוזי חכירה עם המשתכנים, לאחר קבלת הפניה מתאימה מעמידר.

4.         ביום 7/9/58 נחתם הסכם בין משתכן עיוור בשם יהודה כהן זד לבין יחיא חנינה (הוא אביה המנוח של התובעת) לפיו מכר כהן זד לחנינה את הזכויות בנכס (הצריף והקרקע) תמורת סך 1,500 ל"י.

5.         בעקבות ההסכם הנ"ל, ביום 6/3/60, נחתם הסכם בין עמידר לבין יחיא חנינה לפיו מכרה עמידר לחנינה את הזכויות בנכס.

6.         המנוח החזיק בנכס באופן בלעדי משנת 1959 ועד מועד פטירתו ב- 1992.   

7.         התובעת, בתו של המנוח, אשר כאמור לעיל נקבע בפסק דין כי היא הזכאית לתבוע את זכויות המנוח בנכס, פנתה למינהל מקרקעי ישראל על מנת שיחתום איתה על חוזה חכירה, אך נענתה שעליה להמציא הפניה מעמידר. התובעת פנתה לעמידר, אולם שם נאמר לה כי אין הם מאתרים את תיק הנכס, ולכן לא ניתן לתת הפניה למינהל.

            מכאן תובענה זו, בה מבקשת התובעת כי יינתן לה סעד הצהרתי המצהיר כי היא זכאית להירשם אצל הנתבעים כבעלת זכויות החכירה בנכס.

8.         טענות הנתבעת 1 (עמידר)

            עמידר עשתה ניסיון לאתר את הנכס נשוא כתב התביעה, אך לא מצאה נכס כזה בספריה.

            מכיוון שהנכס נשוא התביעה אינו מנוהל ע"י עמידר, אין לעמידר כל עמדה ביחס לתובענה.

            לפיכך ביקשה עמידר לפטור אותה מהגשת כתב הגנה ומהתייצבות לדיונים בתיק זה.

9.         טענות הנתבע 2 (המינהל)

            אביה המנוח של התובעת אינו רשום כבעל זכויות במינהל או בעמידר או בכל פנקס המנוהל עפ"י דין, ביחס לנכס.

            הנכס המתואר בכתב התביעה אינו תואם את הנכס שלגביו קיימת תכתובת בתיק המינהל.

            לכתב התביעה לא צורף נסח רישום מקרקעין, ותרשים מדידה עדכני של הנכס.

            כל עוד לא הועברה הפניה מעמידר למינהל, אין לתובעת כל זכויות בנכס.

            המינהל מכחיש את זכותו של יהודה כהן זד למכור זכויות בנכס, ומכחיש כי החוזה בין זד לבין אביה המנוח של התובעת מתייחס לנכס נשוא התובענה. בחוזה בין זד לבין המנוח צוין במפורש כי זכויותיו של זד בנכס הן פגומות ובלתי מוגדרות.